Придет синенький волчок
יבוא זאבון כחול
מאת: נינה דשבסקיא
לדימה לא הביאו במתנה צעצועים רכים אולי כבר מאה שנים אבל הביאו לו ספרים על חלל ומשחקי הרכבה להרכיב חללית כי מה שהוא הכי התענן זה עולמים אחרים. נקב ציוויליזציה. איפו שהוא בטח יש יצורים חכמים! כי חלל גם כך בלי סופית ומתרכבת כול שנייה. לא יכול להיות שבו לא יהיה כלום!
בקיצור דימה היה מומחה בחייזרים. ועל כלבים וחתולים מפלוסין לא היה לו אכפת. אבל האמת הייתה לו ג'ירפה קופינגגן יושן על גב של ספה של דימה. אבל קופינגגן זה דבר אחר, הוא לא צעצוע. הוא קופנגגן וזהו!
ובגלל זה הוא לא יכול להבין למה הוא תפס את היצור המוזר הזה וסוחב בכל החנות? נקניקיה על רגלים. אוזניים בצורת משולש, פה זיגזג, עיניים קטנים ושחורים. זאב מאוד קטן, זאבון. אבל למה בצבה הזות !? כמו שמיים מעל הים כשהחופשים אוד מקדימה. זאב אולטרמריני .
"דימה מה איתך? בשביל מה זה לך?" שאלה אימא
דרך עגב הם הלכו לכאן לקנות שולחן למחשב...
יש כאלה חנויות מוזרות אתה באת לקנות שולחן למחשב ואראה זאבון בתך שלא תגיד: "בו ניקנה"! כי כבר לא קטן.
"אימא זה לזעב יש היום יום הולדת בדיוק .אולי להביא לה? את הזאבון הזה !"
"מה איתך! כזה מפחיד ! "
ומהמילים האלה הוא הבין!- למה אני צריך את הזאבון הזה אבל הזאבון צריך אותו ועולה רק 19 רובלים כמו גלידה.
"אימא חם לי אפשר גלידה?"
"בסדר הסכימה אימא תקנה גם לי!" ושלך אותו ליציאה
שלוש דקות מאוחר יותר הוא חיכה אותה בחוץ אם כוס אחת בידיים.
"האם אכלת את שלך כבר?" אימא נדהמה.
דימה הנהן!
"תתיצטנן! איזה פינוק לבלוע בלי ללעוס."
"אני לא יצטנן"-בישר ענה דימה ו באותו הזמן מתלף בכיס את הזאבון.
בערב הוא לקח את המעיל ונשא לחדרו כדי להכיר.
"תראה זה קופנגגן!" אמר הוא בשקט ומסיבה כלשהי, משך בכתפיים."קופנגגן תקיר את זאבון."
"אבל למה כחול?" בקנאות שאל קופנגגן.
דימה לא הספיק להמציא מה זאבון צריך לענות.
ועז אמר זאבון לפתע:" כולם על כוכב שלי כאלה " אמר זאבון וקרץ בעין תפורה!
סוף!
מאת: נינה דשבסקיא
לדימה לא הביאו במתנה צעצועים רכים אולי כבר מאה שנים אבל הביאו לו ספרים על חלל ומשחקי הרכבה להרכיב חללית כי מה שהוא הכי התענן זה עולמים אחרים. נקב ציוויליזציה. איפו שהוא בטח יש יצורים חכמים! כי חלל גם כך בלי סופית ומתרכבת כול שנייה. לא יכול להיות שבו לא יהיה כלום!
בקיצור דימה היה מומחה בחייזרים. ועל כלבים וחתולים מפלוסין לא היה לו אכפת. אבל האמת הייתה לו ג'ירפה קופינגגן יושן על גב של ספה של דימה. אבל קופינגגן זה דבר אחר, הוא לא צעצוע. הוא קופנגגן וזהו!
ובגלל זה הוא לא יכול להבין למה הוא תפס את היצור המוזר הזה וסוחב בכל החנות? נקניקיה על רגלים. אוזניים בצורת משולש, פה זיגזג, עיניים קטנים ושחורים. זאב מאוד קטן, זאבון. אבל למה בצבה הזות !? כמו שמיים מעל הים כשהחופשים אוד מקדימה. זאב אולטרמריני .
"דימה מה איתך? בשביל מה זה לך?" שאלה אימא
דרך עגב הם הלכו לכאן לקנות שולחן למחשב...
יש כאלה חנויות מוזרות אתה באת לקנות שולחן למחשב ואראה זאבון בתך שלא תגיד: "בו ניקנה"! כי כבר לא קטן.
"אימא זה לזעב יש היום יום הולדת בדיוק .אולי להביא לה? את הזאבון הזה !"
"מה איתך! כזה מפחיד ! "
ומהמילים האלה הוא הבין!- למה אני צריך את הזאבון הזה אבל הזאבון צריך אותו ועולה רק 19 רובלים כמו גלידה.
"אימא חם לי אפשר גלידה?"
"בסדר הסכימה אימא תקנה גם לי!" ושלך אותו ליציאה
שלוש דקות מאוחר יותר הוא חיכה אותה בחוץ אם כוס אחת בידיים.
"האם אכלת את שלך כבר?" אימא נדהמה.
דימה הנהן!
"תתיצטנן! איזה פינוק לבלוע בלי ללעוס."
"אני לא יצטנן"-בישר ענה דימה ו באותו הזמן מתלף בכיס את הזאבון.
בערב הוא לקח את המעיל ונשא לחדרו כדי להכיר.
"תראה זה קופנגגן!" אמר הוא בשקט ומסיבה כלשהי, משך בכתפיים."קופנגגן תקיר את זאבון."
"אבל למה כחול?" בקנאות שאל קופנגגן.
דימה לא הספיק להמציא מה זאבון צריך לענות.
ועז אמר זאבון לפתע:" כולם על כוכב שלי כאלה " אמר זאבון וקרץ בעין תפורה!
סוף!