שן

שן.
מתוך הספר "את הרוח עושים העצים".
(סטניסלב בסטוקב)
היום בבוקר הרגשתי שהשן הקדמית שלי מתנדנדת. נבהלתי כל - כך! בדרך לגן כל הזמן נגעתי בה, נגעתי בה עם הלשון ולא יכולתי להפסיק.

כשאמרתי בגן שמתנדנדת לי שן, כולם ישר רצו להסתכל עליה ונדנדו אותה בתור , עד שהיא התחילה להתלות כמו על חוט.

יוליה אמרה:

- אתה, אולי, חולה במשהו מסוכן. אמא אומרת, שיש מחלה כזאת, שבגללה כל השיניים נופלות.

אחר - כך הגיע אלון שלא הגיע בזמן.
כשאמרו לו, שמתנדנדת לי שן, גם הוא רצה לנדנד אותה.

אלון הכניס יד לפה שלי ומשך כל - כך חזק, שהיא ישר נפלה.

- אל תדאג, - אמר אלון, - תביאו לי משהו כבד. אני אדחוף אותה בחזרה.

אז רצה מאשה לגננת והודיעה באימה שנופלות לי השיניים.

- זה בסדר , - ענתה הגננת, - עד גיל עשר יפלו כל השיניים.

- מה זאת אומרת כולן? – נבהלתי. עם מה אני אצרך לאכול?

- יגדלו לך שיניים חדשות – קבועות, ואלה –חלביות.
אלון הנהן:

- עכשיו ברור, למה הן כל - כך חלשות.